צורות הטיפול

מעבר לכלים הפיזיים, נעשה שימוש בכל מרכיבי המוזיקה, שלכולם משמעות פסיכולוגית. לקצב ולמקצב יש משמעות כדרכי ארגון ביחס לזמן. ההוויה הביולוגית שלנו מבוססת על קצב: הן פעולות לא רצוניות כמו דופק הלב, הנשימה, והן פעולות רצוניות כמו הליכה, ריצה ודיבור. קצב מכיל מטען רגשי, וכל הגוף מגיב לפעימות שלו. בראייה פסיכואנליטית, האלמנטים הקצביים מוציאים לפועל דחפים מחד גיסא, ומארגנים, תומכים ושולטים בדחפים מאידך גיסא. פעמה היא חלוקת הזמן ליחידות שוות. הפעמה נותנת הרגשת איזון, ארגון, ביטחון, יציבות וידיעה מה יהיה, ומבטיחה שהכוחות האינסטינקטואליים לא יציפו או ייעלמו. משקל הוא ארגון הפעמות בקבוצות בעלות מספר קבוע של פעמות. המשקל מהווה קרקע שמחזיקה את הדחפים תומכת ושולטת בהם. מהירות מניעה את הצלילים לרמות אנרגיה שונות. מהירות גדולה מגבירה פעילות ודחפים ויכולה להביא לידי הרגשה של אקסטזה ואיבוד שליטה. מהירות קטנה מאיטה פעילות ודחפים, משקיטה את הגוף ויכולה להביא לידי תחושה של שליטה ואיפוק. האטה גוברת והולכת של הצלילים יכולה להביא את המאזין למצב של היפנוזה ואיבוד שליטה.

במוסיקה המערבית, המנגינה נוצרת מסולמות וממודוסים. הסולם הוא שורת צלילים עולים או יורדים שבאים זה אחר זה במרווחים קבועים. כל סולם מורכב מטונים וממרווחים שנבחרו באופן ספציפי ואשר מהם נוצרת המנגינה. המנגינה מביעה רגשות, תחושות, הלכי רוח ומצב רוח. כשהמטופל מאלתר מנגינה הנשארת במסגרת הסולם ומאופיינת בקצב, במהירות ובעוצמה שאינם משתנים, ברצונו על פי רוב להביע הרגשה מסוימת שאינה משתנה; כשהמטופל מאלתר מנגינה היוצאת ממסגרת הסולם ומלווה בשינויים בעוצמה ובמהירות, ייתכן שהדבר מעיד על מתן ביטוי לרגשות אחרים; כשמטופל מאלתר מנגינה שאינה משתנה והיא חוזרת על עצמה אין-ספור פעמים, אפשר להבין זאת כמחסום הגנתי שאינו מאפשר להתנסות במעבר לרגש אחר; כשהמטופל מנגן מנגינה שמשתנה כל הזמן ועוברת מסולם אחד למשנהו וחוזר חלילה, הדבר יכול להעיד על חוסר יציבות רגשית או על אי-יכולת לבטא רגש באופן מעוצב ומאורגן.

הרמוניה היא התאמת צלילים, התמזגות טונים בודדים לתצליל (אקורד). להרמוניה תפקיד מרכזי. היא האחראית ליצירת המתח והפורקן על ידי היווצרותם של קונסוננסים ודיסוננסים. כליווי למנגינה, ההרמוניה חושפת עמדות, יחס וערכים לגבי המובע במנגינה. ההרמוניה יכולה לעגן בתוכה את הרגש, או יכולה לדחוף ולהניע את המנגינה לחקור רגשות אחרים. כשההרמוניה מהירה, היא נותנת למנגינה הרגשת דחיפות והשראה לפעולה. כשהיא איטית, היא מרגיעה ומביאה לידי התבוננות. עוצמה מתקשרת להתפשטות תנודות הצלילים ומסמלת כוח, שליטה ולעתים גם מחויבות. מידת העוצמה מייצגת את כמות האנרגיה המושקעת באלתור, ומראה את גודל הרגש לגבי אובייקט מסוים. למוזיקה בעלת עוצמה חזקה יש כוח סוחף שאי-אפשר להתעלם ממנו. כוח סוחף זה יכול להעניק למטופל תחושה של הגנה מצד אחד, אך יכול גם לתת הרגשה של התפרקות ושל קטנות וחוסר אונים מצד אחר. לסיכום, התרפיה במוזיקה רותמת את כלי הנגינה ואת כלל המושגים מעולם הנגינה לחדר הטיפולים, שבו היא מבקשת לקדם את המטופל לבריאות גופנית או נפשית טובה יותר.