שטחי הטיפול

מקצוע הטיפול במוזיקה נחלק לשני שטחי טיפול עיקריים:

  • פסיכותרפיה באמצעות מוזיקה - טיפול בבעיות רגשיות שונות שיכולות להתבטא בהפרעות חשיבה, התנהגות ומערכת הקשרים של המטופל. הטיפול מתבצע מתוך הסכמה הדדית של שני הצדדים המעורבים. הקשר ביניהם נרקם באמצעות מוזיקה ובדיבור. המטרה העיקרית היא שינוי דפוסי חשיבה, חיזוק צמיחה והתפתחות אישית על מנת להביא לשינוי הפוטנציאל של אותו מטופל.
  • ריפוי במוזיקה – שימוש במוזיקה לזירוז החלמה, כאשר הדגש הוא על יכולת ההרגעה שלה – במקרה כזה מדובר בעיקר בהאזנה למוזיקה. או שימוש במוזיקה לפיתוח יכולות סנסו-מוטוריות בתחומי שיווי משקל ואיזון, מוטוריקה גסה ועדינה ועוד. שימוש בכלי נשיפה נעשה לצורך תרגילי נשימה ודופק. במסגרת קידום לקויי למידה מתמקדים בנושאים של תפיסה, יכולת לימודית וקואורדינציה.

ההפניה לטיפול מתבצעת בהתאם לשטחיו: בדרך כלל, במסגרות החינוך הרגיל ההפניות מגיעות מפסיכולוג בית הספר, מהמורה היועצת או מההורים. הגורמים המקצועיים עורכים היכרות עם הילד, מעריכים את מצבו ומחליטים לאן להפנותו. הפניות לטיפול במוזיקה נעשות על סמך מידת המוזיקליות של הילד, אהבתו למוזיקה, סוג הבעיה או הבעיות שמהן הוא סובל, מידת התקשורת המילולית שלו והימצאותם או אי-הימצאותם של טיפולים אחרים בבית הספר (טיפול באמנות פלסטית, טיפול בתנועה, דרמה, תרפיה, ביבליותרפיה). במסגרות החינוך המיוחד העבודה היא קבוצתית ופרטנית. הקבוצות צריכות להיות קטנות והומוגניות עד כמה שאפשר. טיפול פרטני הוא חשוב ביותר, שכן יש ילדים שזקוקים למלוא תשומת הלב. בעבודה פרטנית אפשר לטפל בנושאים שאין להם מקום במסגרת קבוצתית באופן מעמיק יותר.

מטפלים במוזיקה עורכים אבחונים בשלב ההיכרות עם הילד. מטרת האבחונים למיניהם היא השגת מידע שיעזור לתרפיסט לקבוע את מידת התאמתו של המטופל לטיפול במוזיקה, להבין את צרכיו של המטופל, להבין מהם כוחותיו וחולשותיו העכשוויים של המטופל בתחום הקוגניטיבי, החברתי, המוטורי, הנפשי והתקשורתי ולהחליט על סוג הטיפול, על דרכי הטיפול ומטרותיו. לעתים נעשה האבחון כחלק ממערך אבחונים המתקיימים במסגרת פסיכיאטרית, בית ספרית או מוסדית, ואין לו המשך בטיפול במוזיקה.